עולם היהדות והמסורת מתמודד מזה שנים רבות עם סוגיות רבות ומורכבות. ישנם מקרים בהם מדובר על סוגיות פשוטות יחסית כמו יחסי שכנות או התנהלות במרחבים ציבוריים מסוגים שונים, אבל יש גם סוגיות מורכבות יותר שחלקן אפילו בגדר טאבו ברמה מסוימת כמו מיניות, מערכות יחסים בין יהודים ללא יהודים או חלילה אלימות בתא המשפחתי. בשנים האחרונות ישנה סוגיה נוספת שמעסיקה את העולם היהודי ואת הפוסקים השונים, במיוחד לאור המודעות הגוברת לתופעה, ואנו מדברים על אוטיזם והיחס לאנשים המוגדרים על הספקטרום האוטיסטי. זה רלוונטי כמובן עבור בני משפחות של ילדים על הספקטרום, אבל זה בהחלט נושא מעניין ששווה להכיר גם לידע כללי. הנה כמה נקודות על אוטיזם ביהדות.
גזרת גורל או משהו שצריך להתמודד איתו?
נגיד מראש שלא נרד כאן לעומק הדברים, אלא נבחן על קצה המזלג כמה גישות ותפיסות לנושא ביהדות. אם נסתכל על תפיסה בסיסית ביהדות באופן רדוד, נראה כי האמונה היא שמה שנתן הקדוש ברוך לאדם, אלו הם הקלפים שמגיעים לו ועם זה צריך להתמודד. אך האם זה אומר שעלינו להיות פסיביים בעולמנו? התשובה היא בהחלט לא ומצווה על האדם לעזור לעצמו ולזולת להפוך לאדם טוב יותר.
חשוב להבין כי אוטיזם, עד כמה שמבינים את התופעה כיום, זאת לא מום כלשהו אצל האדם, אלא חוסר יכולת לעיבוד חושי ולתקשורת סביבתית כפי שאנו מכירים אותה. טיפול באוטיזם זה כמובן מושג רחב מאד, אבל על רגל אחת מדובר בהקניית כלים לתקשורת ובאימון המערכת החושית כך שניתן יהיה לתקשר עם הסביבה טוב יותר ולחיות חיים מלאים יותר. במובן הזה זוהי מצווה לסייע לאנשים על הספקטרום וזו דרך לעזור להם פשוט לחיות טוב יותר.
האם מדובר במלאכים?
היריעה לחלוטין קצרה מלהכיל בנושא הזה וזה כמובן הרבה יותר מורכב ממה שנוכל להסביר כאן, אבל באופן כללי אפשר לומר בהחלט שישנה תפיסה שנשמותיהם של ילדים ומבוגרים על הספקטרום ובכלל כאלו שהם בעלי מומים מנטליים או נפשיים יותר, נחשבות לנשמות בדרגה רוחנית גבוהה הרבה יותר וכן יש כאלו התופסים אותם כמי שנבחרו לשאת בגופם נשמות של מלאכים. ההסבר (שוב, הפשטני והלא מעמיק) לכך אומר שאדם שנולד עם לקות מסוימת בגופו או בנפשו, נולד כך בשל הנשמה החזקה במיוחד שנכנסה בגופו.
פטור ממצוות
ישנן לא מעט הלכות הדנות באנשים המוגבלים בגופם או בשכלם ומי שרוצה ללמוד על הנושא יותר לעומק בהחלט יכול לגשת אליהן ולהבין את הדברים בצורה יותר מנומקת, אבל באופן כללי ההלכה אומרת שככל שהלקות היא משמעותית יותר ובהתאם לדרגה שלה, כך ישנו פטור מקיום מצוות וכן פטור מעונשים המקובלים על פי האמונה על אי קיומן של המצוות הללו. חשוב לשים לב כי התפיסה זו היא תפיסה די ישנה עם מקורות מימי חז"ל, והיום כבר מרבית הזרמים ביהדות מציגים גישה יותר פרוגרסיבית לנושא. אנשים על הספקטרום שנולדו למשפחה דתית, רוצים הרבה פעמים גם הם להרגיש חלק מהעולם היהודי ואפילו רבים מהם מוצאים נחמה בתפילות שהן רפטטיביות ובעלי אופי מדיטטיבי שזה משהו שבהחלט מאפיין אנשים הנמצאים על הספקטרום.
לסיכום – נראה כי מדובר בנושא מורכב בהחלט באופן כללי והדבר נכון בהחלט גם כשמסתכלים על הדברים מנקודת המבט היהודית. אם לתמצת בשורה את הדברים, נראה כי התפיסה היהודית של חמלה וקבלת השונה, מורה כאן לדאוג ולסייע למי שחווה את העולם באופן שונה וזה נכון כמובן לגבי אוכלוסיות על הספקטרום האוטיסטי.