הקיץ מתקרב בצעדי ענק, ושוב ט"ו בשבט הגיע! חג האילנות הוא בין החגים האהובים ביותר על ילדי ישראל – במהלכו הם יוצאים לפעילות נפלאה בטבע לנטיעת עצים וצמחים. בחג זה נהוג לאכול פירות של שבע המינים, וניתן לקיים בו גם את "סדר טו בשבט", על פי נוסח "תיקון פרי עץ הדר". אז מה משמעות החג ביהדות? ומה נהוג לעשות בחג האילנות? הנה כל מה שלא ידעתם על ט"ו בשבט, או שידעם וכבר הספקתם לשכוח!

חג האילנות – משמעות החג

ט"ו בשבט אשר נחגג בחמישה עשר בשבט, נקרא גם "ראש השנה לאילנות", או "ראש השנה לאילן". הוא מוגדר כמועד, המצויין בלוח העברי, במטרה לציין את ההתרחקות מהחורף, והכניסה לאביב, התקופה בה העצים מתעוררים לחיים ומתחילים לצמוח. והוא נחשב גם כ"ראש השנה של האילנות". המקור של החג נמצא במשנה, אך חשוב לציין כי במקורות חז"ל לא נזכר ט"ו בשבט במפורש כיום שמחה או כמועד, מלבד המשנה כאמור שם הוזכר הזמן של "ראש השנה לאילן", בראשון בשבט, או בחמישה עשר בשבט.

מנהגים בט"ו בשבט

ט"ו בשבט, כמו חג גדוש במנהגים שתמיד כיף לעשות עם הילדים או לחוד, למשל: נטיעות, אכילת פירות, סדר ט"ו בשבט ועוד. לפניכם כל המנהגים הבולטים של החג:

 

 

אכילת פירות

כולם יודעים שבט"ו בשבת נהוג לאכול פירות, בעיקר יבשים. כך שאם ממש מתחשק לכם לפנק את היקרים שלכם ביום הזה, או להתפנק בעצמכם, תוכלו לקנות מגש פירות יבשים. המנהג המפואר הוזכר לראשונה על ידי רבי בנימין הלוי אשכנזי, שהיה רב הקהילה האשכנזית בסלוניקי. כאמור, במסגרת החג נהוג לאכול פירות יבשים שמקורם בישראל, למשל: תאנים, צימוקים, תמרים, אגוזים, חרובים ועוד. המנהג לאכול פירות בט"ו בשבט לא מתכוון לאכילת פירות יבשים בפרט, אך במרוצת השנים הפירות היבשים נעשו מזוהים במיוחד עם החג.

נטיעות

המנהג הכי מפורסם של ט"ו בשבט הוא כמובן נטיעות, כולנו גדלו על המנהג הזה, החל מהגן ומבית הספר היסודי, לוקחים את כל הילדים בט"ו בשבט לנטוע עצים. המנהג נקבע על ידי המורה והסופר זאב יעבץ, אי אז בשנת 1888. הוא כתב תוכנית חינוכית אודות "ילדי האיכרים בישראל", שם קבע שצריך לציין את חג האילנות, ובהמשך יצא עם תלמידו לנטוע עצים וצמחים לכבוד ט"ו בשבט – מנהג שממשיך עמנו גם כיום כמובן. כיום הנטיעות מוכרות כפעילות חינוכית אהובה מאוד בקרב ילדי ישראל, במסגרתה הם לומדים לנוטע, יוצאים מהכיתה הסגורה ומתחברים לטבע.

סדר ט"ו בשבט

סדר ט"ו בשבט הוא מנהג נוסף שמשפחות רבות נוהגות לקיים בט"ו בשבט. מנהג זה התפשט בניכר החל מהמאה ה-17 על ידי חכמי צפת, על מנת לבסס את אהבת הארץ ביהודי התפוצות, מנהג שהתפשט בקרב יהודי ארצות האסלאם והבלקן ונשמר עד היום. כיום חוגגים את סדר ט"ו בשבט במסגרת ארוחה חגיגית, במהלכה מקריאים הגדה מיוחדת לכבוד החג – הגדה קצרה יותר מההגדה של פסח כמובן. במסגרת הסדר מציינים מיני פירות המבטאים את      עולם הבריאה, עולם היצירה ועולם העשייה. אחרי קום המדינה, נגה הראובני מייסד שמורת נאות קדומים, ואמנון ימין שהיה מחנך, ייסדו סדר ט"ו בשבט בנוסח ישראלי, המבוסס על ציונות ואהבת הארץ.

בשורה התחתונה,

ט"ו בשבט הוא אחד החגים הכי אהובים על ילדי ישראל וגם על משפחותיהם – ביום הזה משפחות יוצאות לנטוע עצים ולתרום רבות לטבע. עם השנים והמודעות לביסוס עולם בר קיימא, ט"ו בשבט קיבל משמעות נוספת, אקולוגית יותר – אשר משמעותה לחבק את כדור הארץ, לאהוב אותו ולטפח אותו, מה שלגמרי ניתן לעשות במסגרת הנטיעות בט"ו בשבט.