בכל שבוע נוהגים יהודים רבים לקרוא או לשמוע את פרשת השבוע. פרשת השבוע הינה מקטע מתוך 54 קטעים המרכיבים את חמשת חומשי התורה, אשר ממנה ניתן ללמוד מוסר השכל. אם אתם מחפשים כיצד להחכים או מה להקריא לכל המשפחה סביב שולחן השבת, אפשר לקרוא ביחד את הפרשה וללמוד ממנה. ריכזנו עבורכם במאמר את כל המידע שאתם צריכים לדעת על פרשת השבוע.

מהי פרשת השבוע?

על מנת ללמוד את כל התורה בשנה, כל שבוע קוראים ולומדים על קטע אחד מתוך חמשת חומשי התורה, לפי הסדר הכרונולוגי שלהם. כל קטע כזה נקרא פרשה. ישנן 54 פרשות אשר לעיתים מאחדים ביניהן בהתאם ללוח השנה, כך שמתקבלות 46-53 פרשות. השמות לפרשת השבוע נקבעים על ידי המילה או המילים במשפט הראשון או השני בפרשה. נהוג לקרוא כל פרשה במהלך השבת בבית הכנסת ובבית, ועל כן היא יכולה להתאים למי שרוצה להקריא דבר תורה בערב שבת לכל המשפחה. תוכלו למצוא באתר כיפה מידע על פרשת השבוע, אשר מתעדכן מדי שבוע בהתאם ללוח השנה.

קביעת סדר קריאת הפרשות ואופן הקריאה

הפרשה הראשונה בתורה הינה פרשת "בראשית", אשר נקראת בשבת שלאחר שמחת תורה, והפרשה האחרונה הינה "וזאת הברכה", אשר נקראת בשבת של שמחת תורה. פרשת השבוע מחולקת לעליות – שבעה קטעים המחלקים כל פרשה, ונקראים כל אחד על ידי אדם אחר שעולה להתפלל בתורה בבית הכנסת. מול העומד לתורה מונח ספר תורה, ולידו עומד בעל הקורא (חזן) שמראה לעולה היכן הוא נמצא בעת הקריאה. בקהילות שונות ישנם מנהגים שונים; יש קהילות בהן בעל הקורא מקריא את העלייה עבור העולה לתורה, לעומת קהילת תימן לדוגמא בהן שומרים על המנהג לפיו העולה מקריא את העלייה. כמו כן, ביהדות אשכנז ובחלק מהקהילות הספרדיות נהוג כי נער החוגג בר מצווה יקרא את העלייה האחרונה בפרשה, לכן חשוב לשמור על הקול שלו טרם העלייה לתורה. מנהג נוסף הנהוג ברוב בתי הכנסת הוא הצעת העליות למכירה פומבית כדי לאסוף כסף עבור בית הכנסת.

 

 

מקור מנהג קריאת תפילת השבוע

עוד בתקופת המשנה היו קוראים את קטעי התורה לפי הסדר, אך ללא הגבלת זמן. ביהדות ארץ ישראל היו עוברים על כל התורה כל שלוש שנים, וכל קהילה הייתה קוראת ומסיימת את הפרשות בקצב שונה, מה שיצר אי-אחידות וכן קיצור של הפרשות. עדויות נוספות לקריאת פרשת השבוע נמצאו בתקופת הגאונים, אשר נהגו לחלק את פרשות השבוע באופן שונה, וכן בקהילות יהודיות שונות, לדוגמא יהדות תימן שנהגה לאחד חלק מהפרשות.

התאמת הפרשות ללוח השנה

את פרשת השבוע נהוג לקרוא בשבת, אך אם ביום השבת חל אחד מחמשת חגי התורה לא קוראים את הפרשה, אלא קטע מיוחד המתייחס לחג. כמו כן, בשנים לא מעוברות בהן יש פחות שבתות, נוהגים לחבר בין שתי פרשות ולקרוא אותן בשבת אחת. חשוב לדעת כי לרוב אין קשר בין תוכן הפרשה לבין התקופה בה היא נקראת, אך ישנן זיקות אשר נמצאו לאחר קביעת הסדר של הקריאה בהן, כמו פרשת "דברים" אשר נקראת בשבת שלפני תשעה באב ומכילה את הפסוק "איכה אשא לבדי טורחכם משאכם וריבכם", המרמז על מגילת איכה, אותה קוראים בתשעה באב.

לסיכום

פרשת השבוע הינה מקטע מתוך אחד מחמשת חומשי התורה, אשר קוראים ביום שישי בבית הכנסת וכן בבית יחד עם המשפחה. מקור המנהג הוא עוד מימי תקופת המשנה, והפרשות מסודרות כך שיהיה ניתן לקרוא את כולן עד סוף השנה. כל פרשה מחולקת לעליות, ובהרבה קהילות נהוג שנער בר המצווה יקרא את העלייה האחרונה של הפרשה שלו.